השלווה והרגיעה הסינית 

החברה המערבית מצטיינת בתחרותיות, חוסר פירגון, היעדר תמיכה, ניכור, צורך ורצון להצליח ולהתעלות מעל השני. כל אלו מהווים סיבות טובות מאד להתפתחות עקה (סטרס) אשר גובה עם הזמן מחיר בריאותי לא זול. לצערנו בעיה זו אינה פוסחת על הילדים בכל גיל ובכל מקום בו הם נמצאים. זה מתחיל עוד מגן-הילדים. ממשיך בבתי-הספר היסודיים, גולש לתיכון ושולט ביד רמה באוניברסיטאות. מקומות העבודה הם מדגרה לסטרס על כל המשתמע מכך. אין כמעט נינוחות במקום העבודה, אין שלווה ונועם אמיתיים ברוב מקומות העבודה.

בשנים האחרונות אני עוקב אחר תינוקות וילדים של בית-רבן, להפתעתי הרבה גם בהם פשט הנגע של הסטרס. מעקב אחר הגורמים העלה כמה וכמה סיבות אפשריות גם לכך. ההורים יוצאים לעבודת יומם ומותירים את התינוק עם מטפלת או גננת לא רגועים במיוחד. הרך זקוק לאהבה ולתמיכה רבה אך קור, ניכור ותחושה של מי שמעמיס עבודה עומדת מולו. עליו להיאבק קשות על מקומו בחברה הזו כהר מתחילת דרכו. אין לו את התמיכה השבטית הישנה, התומכת והחובקת. כל ילד נוסף היה תמיכה לשבט ולא נטל ומעמסה על ההורים והחברה. העול על התעסוקה של הילד התחלק בין כל השבט, קטנים כגדולים ועל כן היה זה משעשע ונחמד לגדל ילד. לא היו בחינות ולחצים של מערכת הדורשת הישגיות מתמשכת. הילד עבר את מבחן ההתבגרות כאשר היה בשל לכך ולא מעבר לזה.

המערכת שלנו כבני המערב לוחצת ומלחיצה את כולם. אין לנו רגיעה ומנוחה כמעט מרגע היוולדנו ועד לסוף הדרך. במאמר זה ננסה ולו על קצה המזלג לדון על הנדרש מהילדים במערכת הלמודים. על הילד להבין את החומר הנלמד ומיד. עליו לאהוב מה שהמורה מעבירה ולשתף עמה פעולה באופן מלא ולא איינו עונה על הדרישות. באם משעמם לו אזי הוא יכול להפריע או לחפש תעסוקה אחרת. המערכת מיד גוזרת את דינו כהפרעת קשב וריכוז. ישנן בחינות רבות לאורך הדרך ולא תמיד מספיקים להתכונן כיאות. רוב התלמידים נלחצים בגין כך. הבחינות נערכות בזמן מוקצב דבר אשר לא מותיר די זמן להתכונן על כל החומר. אי הידיעה של כל מה שנדרש מלחיצה את הילדים. דרכי הלימוד אינם תומכים. לא עוסקים בלימוד כיצד ללמוד נכון אלא רק מרוקנים הרבה חומר על התלמידים אשר אמורים לעכל זאת ולהפיק מכך תועלת. לצערנו זה לא מתאים לרוב הגדול של התלמידים. באם מאן דבעי לא עונה על הקריטריונים אזי הוא מאבד הרבה נקודות הנחוצות לו לשם קידום כמו כל היתר. המערכת לוחצת, ההורים לוחצים, החבר'ה לא אוהבים לקבל כישלונות וזה מלחיץ מאד. וכל דעסקינן בהוראה היו צריכים קצת יותר חמלה, קבלה ואהבה לזולת ופני הדברים היו נראים אחרת.

מה הרפואה הסינית יכולה להציע לטובתנו בני-המערב? ישנה נקודת דיקור באוזן אשר מתפקידה לפעול על כל הבעיות ההתנהגותיות. הואיל וכל מה שציינו לעיל מהווה בעיה או הפרעה התנהגותית, מן הסתם עדיף להיעזר דווקא בה. נקודה זו לבד מיכולתה העדירה לפעול על מגוון בעיות התנהגותיות, היא גם מרגיעה וממתנת. אנו רוכשים בהדרגה הרגלי התנהגות שונים מן הרגיל. שוב איננו מגיבים למתח ולחץ כמו קודם לכן. במצבי לחץ אנו יכולים להגיב במתינות רבה יותר. הילד לא יגיב בחוסר סבלנות או סובלנות לסיטואציות כאלה ואחרות. הבחינות יפסיקו להוות איום בלתי נשלט וחרדת אין קץ הרובצת בפתח. הרגיעה של הילדים תאפשר להם להתרכז יותר במבחן, לראות פרטים שלכאורה היו נסתרים במצבי המתח והלחץ. ההישגים בלמודים יעלו מעלה כמו גם השקט והשלווה אשר ישררו בכיתה. מספר הילדים עם הפרעות קשב וריכוז יפחת ללא הכר. זה נשמע כמעט כחזון אחרית הימים של ממסד החינוך בארץ. זה לא חזון נפרץ אלא טיפול בר ביצוע, פשוט, קל ונטול תופעות לוואי. נהפוך הוא, ידוע כי כל מערכת החיסון מתגייסת ביתר עוצמה בקרב האנשים הרגועים. הילדים יהיו הרבה יותר בריאים בהשוואה למה שמוכר עד כה. ערכי לחץ הדם אשר מתחיל לטפס כבר בגילאים הצעירים, יתמתן ויחזור לנורמה וללא צורך בטיפולים תרופתיים. המחלות השכיחות של הילד החרד פשוט ייעלמו מהנוף. הבריאות הכללית של הילדים גם היא תרקיע שחקים. אז מה עוצר, בולם או מעכב את השינוי? כמו כל שינוי, האנשים חוששים מפני הבלתי נודע ומהשונה והאחר. ניתן לבדוק את הדברים הללו הלכה למעשה וכל שנחוץ זה הסכמה של הממסד. הניסיון כרוך בהוצאה מינימלית והמשך שלו הוא לא ארוך במיוחד. מספר הילדים הוא גדול, לאחר שנים אחדות ניתן לסכם את התוצאות ובטוחני שגם להפוך את הדרך הזו למקובלת ונדרשת במערכת החינוך. מי שיכול להביא לשינוי הזה הם ההורים. רק לחץ מתמשך שלהם על הממסד יכול להניע את גלגלי השינוי. הפתרון כבר קיים רק הדרך אל עדיין נראית רחוקה כמעט כמו בעבר. רק ש/כיום אנו עם יותר כלים המאפשרים את התזוזה קדימה.